ע"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
|
2217-09
14/08/2011
|
בפני השופט:
ישעיהו שנלר
|
- נגד - |
התובע:
איזי טו ווד בע"מ ע"י ב"כ עו"ד ד"ר ר' בר-קהן
|
הנתבע:
אור שי לביא בע"מ ע"י ב"כ עו"ד דורון אדירי
|
פסק-דין |
בפני
כב' השופט ישעיהו שנלר
מערערת
איזי טו ווד בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד ד"ר ר' בר-קהן
נגד
משיבה
אור שי לביא בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד דורון אדירי
פסק דין
לפני ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום ת"א-יפו (כב' השופט ע' מאור) מיום 16.7.2009, שבמסגרתו נתקבלה תביעת המשיבה נגד המערערת לביצוע שטר על סך 76,000 ₪ (ת"א 167353/09).
רקע עובדתי ופסק דינו של בית משפט קמא
1. המערערת הינה חברה העוסקת בארגון אירועים. במסגרת זו מתווכת המערערת בין זוגות לבין אולמות.
חברת אפ.סי.אם ארועים בע"מ (להלן: FCM) הפעילה אולם אירועים בשם "פריים גן אורנים סגול" (להלן: האולם).
חברה זו קשורה בצורה זו או אחרת, שלא הוברר כל צרכה, לחברת פוד קונקשיין בע"מ (להלן: פוד קונקשיין). החוט המקשר בין שתי החברות, הוא מר בן-נון, אשר שימש בעל תפקיד כזה או אחר בחברות אלה. בן-נון הוא זה אשר היה בקשר עם שני הצדדים, ומנהליהם.
ביום 26.11.2008 נחתם הסכם בין בני זוג, שביקשו להתחתן באולם, לבין המערערת. באותו היום נחתם הסכם נוסף בין המערערת לבין FCM, ובין בני הזוג לבין FCM. במסגרת ההסכמים שבין המערערת לבין FCM, משכה המערערת ביום 27.11.2008 שיק עתידי (ז.פ. 20.2.2009) על סך של 76,000 ₪ לפקודת "אף.סי.אם ו/או אור שי לביא בע"מ". השיק נמסר לידי בן-נון, לטענת המערערת, עבור קיום אירוע החתונה (להלן: השיק).
המשיבה הינה חברה העוסקת במימון למגזר העסקי. במסגרת זו המשיבה ניכתה שיקים ל-FCM ופוד קונקשיין.
לטענת המשיבה ביום 27.11.2008 ביקש בן-נון לנכות אצלה את השיק. מאחר וכבר היה קיים שיק אחר של המערערת אצלה, ביקשה להקטין את חשיפתה, והודיעה לבן-נון כי השיק לא ינוכה אלא לאחר שיתקבל אישור מהמערערת, שיאפשר פירעון ללא תנאי של השיק, אליו תצורף ערבות אישית של מנהל המערערת. לטענתה, נערך בהתאם לאמור מסמך התחייבות שנשלח למערערת, וזה הושב חזרה כשהוא חתום (להלן: מסמך התחייבות). לאחר שנתקבל מסמך ההתחייבות ניכתה המשיבה את השיק.
לימים האולם נקלע לקשיים והחתונות שהיו אמורות להיערך בו בוטלו. ההסכם בין המערערת לבין בני הזוג בוטל, ואלה ערכו את חתונתם במקום אחר. בשל כך ביטלה המערערת את השיק ביום 14.1.2009.
2. המשיבה הגישה בקשה לביצוע שטר ללשכת ההוצאה לפועל נגד המערערת ומנהלה. המערערת ומנהלה הגישו התנגדות, ולאחר שניתנה רשות להתגונן, התיק הועבר לבית משפט קמא.